<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך רבי יצחק תנא</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
ומסקינן הכא [יבמות קי"ג ע"א] ואי כרבי אליעזר סבירא ליה אשם תלוי נמי ליחייב. ומשני בעינן חתיכה משתי חתיכות. ותו פרכינן, ומי בעי רבי אליעזר חתיכה משתי חתיכות, והתניא רבי אליעזר אומר כוי חייבין על חלבו אשם תלוי. ושנינן שמואל סבר ליה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא. ואיכא דאמרי אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל אשת חרש חייבין עליה אשם תלוי, ואותביניה מתרומת חרש, ומשני סבר ליה כרבי יצחק משום רבי אליעזר דאמר לא תצא לחולין. והא דרבי יצחק א"ר אליעזר מייתינן בתחילת פרק מי שהחשיך [שבת קנ"ג ע"ב] דאיבעיא להו חרש וקטן מאי אליבא דרבי אלעזר לא תיבעי לך דתניא וכו'.
ור' אלעזר בן הרב ר' יואל הלוי שאלני, הא דגרסינן בכריתות פרק ספק אכל חלב [י"ז ע"ב] אמר רב יהודה אמר רב היו לפניו שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן ואינו יודע איזו מהן אכל חייב. חתיכה אחת ספק של חלב ספק של שומן ואכלה פטור. ופריש רבה טעמא דרב משום דכתיב ועשה אחת מכל מצות מצוות קרינן, אלמא לרב בספק חתיכה אחת פטור מאשם תלוי. ובהאשה רבה הלכה ראשונה [יבמות פ"ח ע"א] אמר רב לא שנו אלא שניסת בעד אחד אבל ניסת על פי שנים לא תצא. ופרכינן סוף סוף תרי ותרי נינהו הבא עליה באשם תלוי קאי. אמר רב ששת בשניסת לאחד מעידיה. ותו פרכינן היא גופה באשם תלוי קיימא, ומשני באומרת ברי לי. והא דפרכינן היינו אליבא דרב. ומאי פירכא והא רב לית ליה האי סברא, דאשה גוף אחד וחתיכה אחת היא ספק אשת איש ספק פנויה, והיאך יתחייב הבא עליה אשם תלוי.
והשבתי דהא דקא פריך דביאתה של זו באשם תלוי, לא מיבעיא קאמר, דלא מיבעיא אם חייב על חתיכה אחת כעין שתי חתיכות אשם תלוי שאף כאן חייב. וכל שכן דאי לא סגי בספק חתיכה אחת באשם תלוי דלא ניתן ספיקו לכפרה, כל שכן שתצא, שהרי כל ביאה וביאה קרוב הוא למזיד, והיאך תנשא ואם ניסת אמאי לא תצא. דגרסינן בפ"ב דכתובות [כ"ב ע"ב] ת"ר שנים אומרים מת ושנים אומרים לא מת, שנים אומרים נתגרשה ושנים אומרים לא נתגרשה הרי זו לא תינשא, ואם ניסת לא תצא וכו'. עד מכדי תרי ותרי נינהו הבא עליה באשם תלוי קאי. ומוקי רב ששת נמי התם בשניסת לאחד מעידיה וכו' עד באומרת ברי לי.
והכי פירושא. הבא עליה אותו שרוצה לישאנה ולבוא עליה, בספק כרת קאי, שעל שגגת ספק כרת מביאין אשם תלוי. והיא תינשא או אם ניסת לא [תצא], היאך יבוא עליה במזיד, בזדון ספק כרת. דאפילו למאן דמחייב על חתיכה אחת אשם תלוי, היינו בשגג בחתיכה. אבל כשהזיד בה, פשיטא דפטור מקרבן, דלא סגי ליה בקרבן. כדתניא התם היו לפניו שתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן וכו'. וכל שכן בחתיכה אחת. ואפילו את"ל הבא עליה באשם תלוי קאי אי [היה] בשוגג ואיך תינשא לכתחילה.
ומ"מ אפילו אם תמצי לומר על חתיכה אחת (חייב) [פטור], בספק חתיכה אחת, בענין זה כעין שתי חתיכות היא. דתנן בכריתות פרק אמרו לו [י"א ע"ב] עד אומר אכל ועד אומר לא אכל, אשה אומרת אכל ואשה אומרת לא אכל, מביא אשם תלוי. דעד המכחיש עד, כיון שכל אחד או אשה נאמנים כשאין מכחיש ושותק לחייבו חטאת, במקום שעד אחד או אשה מכחשת [מביא אשם תלוי]. והוא הדין לשנים שאמרו לו אכל חלב ושנים אמרו לא אכל, שספק זה כעין שתי חתיכות. ותניא בתוספתא דכריתות פרק עד אומר [פ"ב ה"א], עד אמר אכל ועד אמר שומן אכל, עד אומר אכל חלב ואשה אומרת שומן אכל, מביא אשם תלוי. וגרסינן נמי בהאשה רבה [ירושלמי יבמות פ"י ה"ג] ובפרק שני כתובות ירושלמי [ה"ב], שנים אומרים נתקדשה ושנים אומרים לא נתקדשה, רבי יונה מדמה לה לחלבים, אילו שנים אומרים פלוני אכל חלב ושנים אומרים לא אכל. שמא אינו מביא אשם תלוי מספק. וכה, פי' והכי, יתן גט מספק. א"ל רבי יוסה לא תדמיניה לחלבים, שכן אפילו ליבו נוקרו מביא אשם תלוי. הרי שמדמה חלבים לאשה שהיא גוף אחד, וכן חלב אפילו חתיכה אחת, ופשיטא לירושלמי דבמקום עדים חייב אשם תלוי. ומשמע בדברי הכל מדקמתמה שמא אינו חייב אשם תלוי. משום דעדים המכחישים כספק חתיכות וכשאכל אחת מהן חייב, אף כשאכל חתיכה בהכחשת עדים מי שהעיד שומן היה, כאילו חלב ושומן לפניו (בדברי) [לדברי] הכל, ולא קשה מידי.
וכל הברייתות השנויות במחלוקת רבי אלעזר וחכמים, כגון חלבו של כוי וספק בן תשעה לראשון ושבעה לאחרון בכונס יבמתו בתוך שלשה חדשים והולד של קיימא. וכן נמצא על [עד] שלה לאחר זמן [שהם] טמאים בספק ופטורין מן הקרבן. ותני עלה דחייבין באשם תלוי. וכן השוחט אשם תלוי בחוץ דרבי מאיר מחייב אשם תלוי וחכמים פוטרים. וטעמא דרבי מאיר כרבי אלעזר דמחייב על חתיכה כעין שתי חתיכות. דכל הני מוקמינן [כריתות י"ז ע"ב] אליבא דרבי אלעזר. משום דהנהו כולהו ממש ספק חתיכה, דאי אפשר להעיד. הילכך פליגי רבנן. אבל בעדות מוכחשת דברי הכל דאפילו חתיכה אחת [היא] כעין שתי חתיכות. ומאן דמחייב בספק חתיכה אחת, כל שכן בספק חתיכה משתי חתיכות. ומאן דמחייב בספק שתי חתיכות, בחתיכה אחת פטור.
